top of page
לגלעד כפיר שהלך ונותר
לימודים תיכוניים
.
.
ליאור אליאסי - חבר
1 בספטמבר 1990
המחבר :
תאריך :
מספר חברו ללימודים בתיכון ע"ש משה שרת בנוף הגליל - ליאור אליאסי
את גלעד הכרתי בתיכון (בתחילת שנות ה 90). היינו יחד במגמת אלקטרוניקה. דברים משותפים רבים היו לי עם גלעד, שנינו לא השתייכנו לשום קבוצה/חבורה. בכל זמן פנוי שהיה לנו פירקנו ובנינו דברים, גלעד זה האיש הכי סקרן שהכרתי, היה לו המון ידע בכל תחום, למדתי ממנו הרבה.
אחת החוויות שהמחישה את רמת הסקרנות שהייתה בו, טיילנו ביער סמוך למקום מגורינו, ומצאנו נפל של פצצת תאורה, גלעד מיד נרתם לרעיון, לנסות ולשגר אותה, כדי להבטיח שהפצצה לא תנחת עלינו או בקרבתינו, גלעד החזיק את הפצצה בשיפוע כדי להרחיקה מהיער ומאיתנו, והפצצה נפלה ביער עצמו, והיער החל לבעור. כנערים שהאחריות מהם והלאה, נסנו על נפשנו לפני שיתפסו אותנו.
כמו שציינתי, היה לו את האומץ לשגר את פצצת התאורה ולא עניין אותו הסיכון שבכך, הוא היה סקרן.
עניין משותף נוסף שהיה לנו, הטסת טיסנים יחד, גלעד תיכנן ובנה אותם לבד.
בהנדסאים (שנה י"ג) כשבנינו פרוייקט סיום הוא תכנן מגבר של מערכת שמע עם כל הרכיבים והפונקציות הכי מתקדמות כולל שלט רחוק.
כשהבוחן (צבי פופקו) ניגש לשאול אותו על הפרויקט גלעד הסביר לו באופן כ"כ מפורט ועמוק והבוחן התחיל לגלגל עיניים , להערכתי הוא לא הבין חצי ממה שגלעד הסביר. כמובן שקיבל 100. הוא תמיד ידע איך הדברים עובדים,אהבתי את הפשטות שלו, הצניעות, היושרה, והרצון לעזור. לא היתה לו טיפת אגו.
כשהתגרשתי (2019) הוא היה לי לאוזן קשבת, תמך בי מאוד, ניסה להראות לי את הצדדים הטובים שבעניין.
כשפרשתי ממשרד הביטחון בינואר 2023 הוא הציע להמליץ עליי לעבוד בחברת nikon, הוא כ"כ שמח לעזור לי.
היום אני מרגיש שאיבדתי חבר של פעם בחיים, אני לא יכול להצביע על עוד חברים בעלי אישיות כמו של גלעד.
היום אני עדיין ב nikon ואחרי כל מה שקרה באותו יום, השיחה האחרונה שלי איתו כמה רגעים לפני מותו, הפספוס האדיר הזה, אין יום שאני בא לעבודה מבלי להרגיש ריקנות עצומה, תחושה של אובדן וכאב.
לא הספקתי לחוות איתו מספיק את הפרק הזה של העבודה.
חודשיים לאחר מותו נולדה בתו, כואב לי מאוד שהוא פספס את הקמת המשפחה שהוא כ"כ רצה ותכנן, זה קורע לי את הלב בכל פעם מחדש.
.
bottom of page